כשהכרתי את בת זוגתי, שנינו היינו בתחילת הקריירה שלנו. היא הייתה מתמחה במשרד עורכי דין, אני הייתי מתמחה באמצע לימודי הרפואה. נפגשנו בעיקר בלילות – שחוקים, סחוטים, מחוקים. היינו מסיימים את היום עם איזו פסטה קנויה שמכינים זריז בסיר, עם רוטב מוכן, כמובן. לפעמים כשגם את זה לא היה לנו כוח לעשות, היינו מזמינים משלוח של ג'אנק פוד מכל סוג שהוא. לאורך היום היינו מוצאים זמן קצר מאוד לחטוף ביס מאיזה כריך קנוי או כל מאכל אחר שניתן לחסל במהירות.
חלפו השנים, מפלס הלחץ של שנינו קצת ירד וגם הצטרפו לחיינו שני תאומים מתוקים. זוגתי הבינה שהיא חייבת לקחת כמה שיעורי בישול אצל אימא שלה, כי היה חשוב לשנינו להזין את הילדים באוכל שיתרום להתפתחות התקינה שלהם. עד אז גם היא וגם אני ידענו להכין ארסנל מצומצם מאוד של מאכלים. מעבר לכך, שנינו כבר לא היינו צעירים ונמרצים עם מטבוליזם פלאי שמאפשר לנו לחיות על מאכלים עתירי שומן ופחמימות ועדיין להיראות כאילו אנחנו מתאמנים 4 פעמים בשבוע בחדר כושר.
תוך זמן קצר, גם אני נמשכתי למטבח והצעתי לזוגתי שנצטרף מעת לעת לסדנאות בישול שונות. תחביב חדש משותף תמיד תורם לזוגיות וגם גמלה בנו ההחלטה שננסה להכין הכול בעצמנו – זה הרבה יותר זול, זה הרבה יותר טרי וזה גם הרבה יותר טעים.
בסדנת בישול איטלקי נחשפנו לראשונה לתהליך המופלא של הכנת פסטה מההתחלה ועד הסוף. הילדים, בדומה אלינו, משוגעים על המטבח האיטלקי, ואין זה מפתיע כי ניתן לגוון בו עם מבחר של רטבים, ירקות ומיני תבלינים. מהרגע שלמדנו להכין פסטה בעצמנו, לא ראינו כל סיבה לקנות את השקיות המוכנות שנזרקות אל הסיר הרותח ומוכנות בתוך דקות. כשמכינים פסטה ביתית טרייה באמצעות מכונת פסטה, ניתן להגיע לרמה מקצועית ממש כמו במסעדות איטלקיות. אין בכלל מה להשוות…
קצת לאחר הסדנה שבה היינו, חגגתי יומולדת ובת זוגתי ידעה מהי המתנה המושלמת עבורי – מכונת פסטה. מאז אני הפכתי לשף האיטלקי בבית. לעתים קרובות אני מכין את בצק הפסטה בעצמי ולפעמים אני קונה אותו בחנות. המכונה יודעת לחתוך את הבצק לספגטי, פטוצ'יני, רביולי ולצורות נוספות – כל פעם אני בוחר צורה לפי מצב הרוח. התהליך נורא פשוט: אני מכניס את הבצק בצד אחד, מסובב את הידית ומצדה השני של המכונה הבצק יוצא בדיוק בצורה שאני רוצה. את הבצק החתוך אני מכניס לסיר רותח עם מלח ושמן (בדיוק כפי שעושים עם פסטה קנויה) ותוך כמה דקות הפסטה מוכנה! כמובן שאני גם מכין במקביל רוטב עם מתכון סודי שאני לא מגלה אפילו לבת הזוג… אבל זה בסדר, שנינו חושבים שזה לגיטימי שלכל אחד יש כמה קלפים שהוא שומר לעצמו.
אני ממליץ לכל אחד ואחת מכם לעשות כמונו – אוכל ביתי טרי, הוא בסופו של דבר האוכל הכי טעים שיש. נכון שקשה להתרוצץ בין הבית לבין הקריירה, אבל בסופו של דבר מדורת השבט מתכנסת בסוף היום ובמיוחד בסופי השבוע סביב השולחן והכי כיף לעשות זאת עם אוכל שהוכן באהבה ולא בחמש דקות במיקרו.